רש"י על קידושין ב׳ ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ב׳ ע״ב:י״ב רש"י על קידושין ב׳ ע״ב:ט״ו »

1 קידושין פתח ↗

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה ״כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה״, וְלֹא כָּתַב ״כִּי תִּלָּקַח אִשָּׁה לְאִישׁ״? – מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר עַל אִשָּׁה וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְחַזֵּר עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה – מִי חוֹזֵר עַל מִי? בַּעַל אֲבֵידָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵידָתוֹ.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

1319 קידושין ב: "תניא, רבי שמעון אומר, מפני מה אמרה תורה דברים כב, יג 'כי יקח איש אשה', ולא כתב 'כי תלקח אשה לאיש'. מפני שדרכו של איש לחזר על אשה, ואין דרכה של אשה לחזר על איש. משל לאדם שאבדה לו אבידה "אחת מצלעותיו" רש"י שם, מי חוזר על מי, בעל אבידה מחזר על אבידתו". וכן אמרו עוד נדה לא:, ויובא בהערה 1326. וראה להלן פ"ה הערה 74.

13 הא מני - דתני לשון דרך בקדושי אשה ר"ש היא דאמר אורחא דארעא שייך בהו:

14 אבידה - אחת מצלעותיו:

« רש"י על קידושין ב׳ ע״ב:י״ב רש"י על קידושין ב׳ ע״ב:ט״ו »